הפעם אנחנו כותבים בעברית... אנחנו במפרץ מקסים שנקרא End Bay ליד העיר Sivota (לשעבר Moutros).
פתחנו את העונה בהפלגת חברים בוגרי צופי ים בעיקר מ PREVEZA ל KORFU.
הצוות כולל את רוני מאיר, אורן גביש, דורון בצראי וירון בן דוד.
דורון תעד את ההפלגה עד כה והנה רשמיו:
6/1/2011 יום רביעי - יציאה מהארץ
נפגשים בשדה התעופה באזור 5 בבוקר של יום רביעי. טיסה קצרה יחסית לאתונה... אנחנו לוקחים אוטובוס לתחנה מרכזית באתונה (התחנה ממנה יש אוטבוס ל פרווזה(
בתחנה המרכזית באתונה אנחנו אוכלים משהו קטן (גירוס פיתה, פיצה...) וממתינים לאוטובוס שיקח אותנו בנסיעה של 6 שעות לפרווזה. בנסיעה יש הפסקה קטנה לגלידה בתחנת דלק ב אנטי-ריו אחרי כ 3 שעות (אחרי המעבר על גשר ריו(.
כאשר התברר שההגעה לפרווזה נעשית דרך אקטיו (ליד אקטיו מרינה) אנחנו מבקשים מהנהג שיוריד אותנו בדרך (קרוב ככול האפשר למרינה) הנהג מסכים ואנחנו יורדים לפני הכניסה למעבר התעלה (זו שעוברת מתחת למים בין אקטיו לפרווזה). הליכה של 25 דקות עם כל הציוד עד למרינה היתה אתגרית למדי, אבל 5 גברים חסונים הצליחו לעמוד במשימה.
אחרי מנוחה קצרה התחלנו בבדיקה של הסירה, סידור של המפרשים, נקיונות והכנות כלליות לקראת ירידה למים. ב 9 בערב יצאנו לארוחה מפנקת בטברנה שרחוקה כ 100 מטר מהכניסה למספנה. המסעדה היתה מלאה כך שבקושי מצאנו שולחן ל 5. אבל שירות מהיר אדיב ואוכל טוב...
אחרי מקלחת במרינה\מספנה, עייפים אבל שבעים הלכנו לישון בגובה 3 מטר מעל הקרקע בסירה שנמצאת על הקלונסאות.
6/2/2011 יום חמישי - הורדה של הסירה למים ויום בפרווזה
בבוקר קמנו להמשך ההכנות של הסירה (פרינסס ניילי) לירידה למים. שקשוקה לארוחת הבוקר ואחריה איל יצא לסיום חשבון מול המרינה, מטלה מאתגרת כאשר מדובר מכלול של תיקונים שלא כולם הסתיימו בהצלחה מלאה. בהורדה של הסירה התנהגנו כמו צוות עיתונאים מיומן, וידאו וסטילס מכל הכיוונים משלב ההרמה של הסירה על הטרקטור המשוכלל ועד ההשקה למים. עוד מעט הכנות לקראת המעבר לצידו השני של המפרץ (למרינה של פרווזה) ואנחנו מתחילים את השייט.
בפרווזה המשכנו להכין את הסירה, ולקנות מצרכים לקראת האפשרות ש 3 ימים אנחנו נהיה במעגנים ללא סופר-מרקט. עיקר סימני השאלה היו בחשבון מול בעל החנות הימית בפרווזה, שהוא גם מבצע תיקונים. פטריק הגיע לנסות ולתקן את מה שלא הצליח ב 6 חודשי ההספנה, אבל ללא הצלחה. אבל מכיוון שמדובר היה באטימת חלונות שטיפטפו הוחלט לוותר ולצאת. הבעיה היתה שההחלטה על כך נלקחה ב 2 בצהריים כאשר שתי מטלות לא הסתימו - לא קבלנו את הטרנזיט-לוג מהראשויות ולא מילאנו דלק. מכיוון שמשרדי הנמל נסגרים ב 2 בצהריים דחינו את היציאה ליום שישי בבוקר. קו החוף של העיר פרווזה מקסים, יש בו לא מעט מקומות עגינה (מרינות יווניות) המון יכטות, חוף רחצה קטן והמון חנויות צבעוניות, בלילה קצת מעיב על כל היופי הזה הביוב שמדיף ריח רע. בלילה חלק מבתי הקפה הופכים למועדונים. קצת רועש למי שלא עייף מספיק...
6/3/2011 יום שישי - יוצאים לים למערה ועגינה במפרץ דרום מזרחית לפרגה.
קמים בבוקר עם המתנה לפקידי המעגן ולמילוי הדלק, עוד השלמות אחרונות של קניות לקראת הפרידה הקצרה מהציויליזציה וסוף סוף יוצאים לים. בשלב ראשוני על מנוע, דרך ה"תעלה" (אזור חפור עמוק מסביבתו שמאפשר כניסה ויציאה בטוחה מהחפה ממעגנות פרווזה ואקטיו... אחרי כשעה הרוח עולה ואנחנו מרימים מפרשים ופרינסס ניילי נותנת לנו שייט שקט מהיר ומהנה.
אנחנו שטים כ 30 מייל לכיוון צפון מערב, מגרדים חוף ירוק וצוקי עד שאנחנו מגיעים לקרבת פרגה. בזכות מזג האויר הטוב והרצון לצלם את הסירה בפעולה אנחנו מורידים את אורן (מצוייד במצלמה) לדינגי. אנחנו מסתובבים מסביבו כמו קרישים מסביב לטרף מחייכים ושותים בירות (נו מה לא עושים בשביל תמונה טובה...).
למפרץ אנחנו מתקרבים באיטיות, מחפשים את המערה. אחרי לא מעט "כמעט" אנחנו מוצאים אותה ועוגנים במרכז המפרץ כ 200 מטר מהמערה ו 100 מטר מהחוף של המפרץ. מיד אחרי שהעוגן תופש אנחנו יוצאים עם הדינגי והקיאק לבקר במערה. בתוך המערה (כ 25 מטר שבסוף כבר חשוך וצריך פנס) ישנה קרירות בגלל הקירות הרטובים וריח של צואת עטלפים שנמצאים בה בעשרות או מאות. מערה מרשימה למדי והדרך עם הדינגי והקיאק גם היא יפה בצמוד לצוק שלרגליו שברי מפולות סלעים שיוצרות במים שוניות רבות. בהמשך היום אנחנו שוחים מתקלחים ואוכלים ארוחת ערב (קציצות בקר סלט וצ'יפס) כמובן גם בירות, וודקה וניל עם מיץ תפוזים - ויילה לישון... אבל מתברר שיש 2 הפרעות לעניין אחת שלילית זו היתושים והשניה חיובית היא המוזיקה היוונית הבוקעת מהמלון אשר בחוף של המפרץ. ההרים המקיפים את המפרץ נותנים למוזיקה הד עם הרגשה שאנחנו באמצע אמפיתאטרון ענק. והזמרים שרים בשבילינו. המוזיקה ממשיכה עד לאור ראשון - היוונים האלה יודעים לעשות "גוד טיים" אבל חלקינו ישנים הרבה לפני שהמוזיקה נגמרת
6/4/2011 יום שבת - פקסי
בבוקר אנחנו מתעוררים די מאוחר ובמפרץ אין כמעט רוח. אנחנו אוכלים גרנולה מעשי ידי איילת, אישתו של אורן, עם יוגורט יווני ויוצאים להמשיך ולסרוק את שכיות החמדה במפרץ. חוף יפה עם אבנים קטנות שהים עיגל ושייף כבר אלפי שנים, מצוקים, מעט מאד דגים ו- כוכב ים אחד שזכה להרבה תמונות... אחרי עוד כמה השתובבויות ** (** עבר צנזורה - "הסירה של נוגה") שחיה, מקלחת... יוצאים שוב לשוט לעבר האי פקסי. שוב ים שקט ורוח טובה והפרינסס ניילי יודעת איך לגרום לנו לחייך... בדרך גם אנחנו מספיקים לאכול ספגטי עם עוף ברוטב עגבניות וסלט. העגינה בפקסי אחרי הכניסה דרך התעלה (מרכז האי בצד המזרחי) העגינה מתנהלת כרגיל עד שבורג סורר במנגנון העוגן מחליט להתפרק וליפול למים. למזלנו יש בורג דומה בסירה ואנחנו מחזירים את מנגנון העוגן לפעילות.
עוד קצת קניות ומילוי מים ממיכלית קטנה שמגיעה לקרבת הסירה ואנחנו רגועים ומוכנים לעוד ערב של אוכל ואלכוהול. בערב אנחנו מטיילים בקו החוף, מדברים על אפשרויות הנדל"ן הגלומות בו, ומסימים בארוחת דגים (לפחות חלקנו) במסעדה יוקרתית. אחרי שעיכלנו את הארוחה, אנחנו חוזרים לסירה ללגום קצת אלכוהול ולחסל את הגלידה שהכנו מבעוד מועד. עייפים ומרוצים אנחנו נכנסים לישון.
את אלבום התמונות של כל ההפלגה ניתן למצוא ב:
No comments:
Post a Comment