הרצליה - קסטלו

השעה כעת 19:15, יום ראשון, אנחנו מפליגים בקדמית חדה של 15-17 קשר (רוח שטח של 10-12 קשר), לכיוון החוף הטורקי.

מיכאל עובד על הכנת הקרפצ'ו מהדג שכרגע תפסנו. זה התחיל בוויכוח קצר אם לזרוק את החכה. אני אמרתי שכיוון שכולנו מפוצצים אחרי ארוחה ענקית על טהרת הדגים, אולי כדאי לחכות למחר. החברה' פחדו שאולי מחר לא נתפוס דג, אז כדאי לנסות היום. מוש חשב שאולי הדג הקודם היה מקרי וחייבים לבדוק אם הפתיון עובד.

אז זרקנו חכה, ולא הספקנו אפילו להשלים את התרגולת על יבש עד שהחכה התחילה לרוץ... עוד דג! התרגולת עבדה מצויין: ירדנו לגבית, קיפלנו את החלוץ והתחלנו להביא אותו לסירה. לאט לאט ראינו אותו מגיע מלווה בעוד דג. 10 דקות אח"כ הדג היה אצלנו בסירה, הפעם גודל יותר סביר – רק 5-6 ק"ג.

יצאנו ביום שישי, ב 7 בבוקר ממרינה הרצליה. בלי רוח, הלכנו על מנוע (דורו-דורו כמו שמוש אומר). העניין הראשון התחיל כשהגענו לאסדת הקידוח שמסתבר שהיא ממש על הנתיב לפפוס. עוד לא הספקנו להבין מה זה בדיוק המבנה הזה בים עד שהתחילה להתקרב אלינו גוררת ענקית שסימנה לנו להתרחק וליוותה אותנו מערבה. לא הצלחנו להבין למה הם לא עונים לנו בקשר אלא מדברים איתנו בתנועות ידיים עצבניות. אחרי שעה או יותר של ליווי מערבה הם עזבו אותנו וחזרו לחכות לפולש הבא.

בהמשך זרקנו את החכה למים, תוך כדי שיעורי ימאות והיסטוריה מעורבבים, וחיכינו לשקיעה. קצת לפני השקיעה, החכה התחילה לרוץ והביאה לנו את הדג הכי גדול שנתפס בסירה הזו אי פעם. פלמידה אדומה במשקל כ 10 ק"ג. זה היה ניסיון ראשון, ומוצלח של מיכאל להשחיל דג על הצלצל, וזה הצליח לו מצויין. העלנו את הדג לסיפון, ורק אז התחלנו להבין את המשמעות – איזה דג זה! צריך לפנות לו חצי מקרר, צריך לחשוב על כל מיני מתכונים, וכו'. בסופו של דבר אכלנו הרבה ארוחות דגים ועוד לא גמרנו את הכריימה שעשינו אתמול.

אז חוץ מדגים, הפלגנו גם קצת על מפרשים, נגד הצפונית מערבית הקלה שנשבה. התקדמנו לאט ולא בכיוון, אבל היה שקט ונעים.

משמרות הלילה עברו בנעימים. הארוע המעניין היחיד שהיה זה אונייה ענקית שמערך האורות שלה הטריד אותנו במשך שעות רבות. היו לה כנראה 2 אורות אדומים, ירוק, לבן בחרטום ועוד הילת אורות בירכתיים. אנחנו עדיין לא בטוחים מה היא התכוונה להגיד בזה.

אחה"צ הגענו לפפוס. הסתובבנו לא מעט זמן במעגן, מחפשים מקום. אף אחד לא ענה לנו בקשר. בסופו של דבר, ניגשה אלינו סירת משטרה והרשתה לנו לעגון ברציף המשטרה. מחשש לעומק רדוד מדי, עגנו עם חרטום למזח. נעמה ויובל אירגנו את עוגן הירכתיים מהר מאוד ותוך כמה דקות היינו עגונים.

את פנינו קיבלה תזמורת צבאית בריטית שהופיעה בנמל באותו ערב. באופן מקרי לחלוטין, תוך כדי שאני מעלה את דגל קפריסין – התזמורת ניגנה את: God save the queen

בהמשך עשינו בדיקות למכשיר הקשר והבנו שיש לנו בעיות עם המקלט. שומעים אותנו, אבל אנחנו לא שומעים אף אחד. משהו שאנחנו צריכים לפתור ברודוס, כנראה.

הבוקר, אנחנו מתכוננים לצאת לדרך, ואז מתברר לנו שאנחנו יושבים על הקיל. מזל שעמדנו עם החרטום למזח. קצת כוח עם המנוע, והרבה סבלנות, וירדנו מהשרטון הקטן.

ומילה בשבחם של קולטי השמש החדשים. אנחנו היום מפליגים כל היום על מפרשים, שני המקררים עובדים, ובכל זאת המצבר מלא. ממש מדהים.

חוץ מזה האווירה פה מדהימה. הרבה ארוחות, הרבה צחוקים, וים נפלא.

קישור למסלול ההפלגה שלנו עד כה:
 

הצג את Herzliya-Messolonghi במפה גדולה יותר

קישור לתמונות מההפלגה


מחר: מערה כחולה בזריחה וממשיכים לרודוס.