Dror's impressions, written while on Anchor in Sunio, with the Meltemi blowing around us. Apologies to the English speakers, this time it's in Hebrew.
Eyal
יום חמישי, 21/05/09. אני שוכב לי על המיטה בבטן היאכטה המיטלטלת מצד לצד, למרות שעגונה ובתוך מפרץ שקט. מד הרוח שובר שיאים שאפילו הימאים הותיקים ביותר (אנחנו 83% סקיפרים על היאכטה) מתרגשים מהם. בינתיים השיא עומד על 49.8 קשר. לפני כשעה שקלתי להתעניין בלשכור כאן גלשן רוח, וטמפרטורת המים הרתיעה אותי (16.8 מעלות). עכשיו אין מה לדבר, זו לא רוח לגלישה ואפילו לא להפלגה לאורך החוף בלי גלים. ספק אם זה מתאים ליציאה עם דינגי לחוף. כבר אכלנו ארוחת בוקר, שתינו תה, התרגשנו משיאי הרוח (בינתיים שיא חדש... אני שומע צעקה "51" של איל, מופתע שעדיין מתרגש לאחר שכבר ראה הכל בים). לא נותר אלא לכתוב.
די מעניין לחוות הפלגה כחלק מצוות שכולו סקיפרים ורק אתה לא. זה לא משנה מה המושג שנצעק לאויר, לדוגמא "סיבוב" או "צמצום ראשי", כולם יודעים מה צריך לעשות ואני עוד לא מספיק להגיב וכבר הפעולה נעשתה. מצד אחד מרגישים בטוח שאתה מוקף מקצוענים, מצד שני שם המשחק בהפלגה זה למצוא לעצמך תעסוקה, כך שקשה לוותר על ההזדמנויות המובנות מאליהן שהן עזרה בתפעול הסירה. אתמול הייתי הראשון להרגיש מחלת ים. לאחר כ-3 שעות הפלגה (בדיעבד התברר שזה רק שליש מהדרך לאותו יום), התחלתי להרגיש בחילה וניסיתי את כל השיטות (עצימת עיניים, לימון, כרסום) וכלום לא פתר את הבעיה, אך הכל ביחד עיכב את התפתחות הבחילה לנקודת האל-חזור. חשבתי על תרופת הפלא – להחזיק את ההגה, אך רועי ורודד חשבו שזה לא רעיון טוב בתנאי גלים, רוח וכיוון (הפלגה קרוב ככל האפשר מול הרוח והתחמקות מגלים). איכשהו החזקתי מעמד עד שהתקרבנו לחוף ואז ידעתי שניצחתי. אפילו אצל הסקיפרים נראה שלא כולם מאוד נהנו מיום אתמול (וזה בלשון המעטה, רק כדי שלא ימחקו לי את זה בצנזורה). אחרי מקלחת חמה הכל הסתדר. בעודי כותב, אני שומע את שיחת הביקורת של הסקיפרים על המטורף שעגן לידינו והחליט לצאת בים שכזה. רוב השיחות פה הם על סטארט-אפים שצריך להקים בגלל כל מיני שיפורים שיכלו לעזור לנו בחיים, כמו מצלמה על קרס של חכה שמראה את הדגים המתקרבים, משולבת במשחק אימונים בדיג, מערכת חישמול דגים ושינוע. אני בכוונה לא נכנס יותר מידי לפרטים כי עוד לא נרשם פטנט. ברקע כותבים מכתב בבקבוק "אנו תקועים על עוגן בסוניו ונגמר לנו הויסקי. הצילו!", בכל השפות הידועות בסירה. איל מנסה להזכר איך אומרים מפרץ בצרפתית, ודני ודורון מנסחים בערבית. מידת הרצינות שכותבים בה את המכתב מדגימה את יכולת האילתור וההעסקה העצמית הנדרשת, במיוחד בימים כאלה שתקועים על עוגן ואין מה לעשות.
היאכטה יפהפיה. חשבו פה על הכל. אמנם קצת צפוף אך כשמתרגלים אין בעיה להסתדר. למרות שדי התרגלתי כבר, אני עדיין מעדיף שירותים בטבע. לתנור כאן יש מצב של עומד ישר למרות שהסירה בהטייה. אתמול, בתחילת היום, כשהים היה עדיין יחסית רגוע, נכנסתי פנימה להכין חביתות. היאכטה היתה בהטיה והתנור ישר. בהעדר מבט אל האופק, הייתי בטוח שהמחבת עוד רגע נופלת, וקיבלתי הדגמה יפה על כוחו של הורטיגו. כל דבר סגור עם אבטחה נגד הטייה. לכל מדף יש גדר. לכל מגרה יש נעילה. כל הדברים האלו היו גם בעבר, ביאכטה הקודמת למשל, אבל יש פה סידרה יפה של חידושים כמו: מפה נעה מבוססת GPS סמוכה להגה, מערכת רמקולים בפנים ובחוץ לשמוע מוזיקה, מד רוח אלקטרוני עם תצוגה דיגיטלית עם מצבים "אמיתי" ו"ביחס לסירה", עוגן חשמלי עם שלט רחוק ומד אורך שרשרת, מעלנים חשמליים, מנגנון איסוף מפרש ראשי למנור בהפלה מהירה ועוד. מה שעדיין משאב יקר גם ביאכטה החדשה והמודרנית הזו – מים וחשמל. אני משתדל לא לצרוך יותר מידי חשמל והסוללה במחשב תיכף נגמרת, אז אסיים כאן ואשאיר כמה דקות סוללה לשלוח את זה לאיל.
No comments:
Post a Comment