Sailing around Corfu with Neta and Miki

We started sailing again today with the new Crew. Yael flew over to Corfu together with a couple of friends, Neta and Miki.

The forecast is absolutely against us. We’re going to have head winds all week!

Today we tried to sail south to either Paxi or Moutros but tacking across the straits between Corfu and the mainland did not get us very far. The wind started at 15 kts but ramped up to 25 kts later in the day. First leg took us to the mainland need the Albanian border. There is a very nice, well sheltered bay there, but full of fish farms. We decided to move on.

Crossing back towards the south tip of Corfu, with two reefs on the main and a full jib we were doing 8kts with a nice heeling.

Everyone was feeling well and enjoying the sail. Neta and Miki did great as crew, and helped us greatly.

So after getting close to Corfu, we were heading straight to Petriti so we decided to spend the night there.

Our current location:

View Larger Map

Starting the season in the Ionian

הפעם אנחנו כותבים בעברית... אנחנו במפרץ מקסים שנקרא End Bay ליד העיר Sivota (לשעבר Moutros).

פתחנו את העונה בהפלגת חברים בוגרי צופי ים בעיקר מ PREVEZA ל KORFU.

הצוות כולל את רוני מאיר, אורן גביש, דורון בצראי וירון בן דוד.

דורון תעד את ההפלגה עד כה והנה רשמיו:

6/1/2011          יום רביעי - יציאה מהארץ

            נפגשים בשדה התעופה באזור 5 בבוקר של יום רביעי. טיסה קצרה יחסית לאתונה... אנחנו לוקחים אוטובוס לתחנה מרכזית באתונה (התחנה ממנה יש אוטבוס ל פרווזה(

בתחנה המרכזית באתונה אנחנו אוכלים משהו קטן (גירוס פיתה, פיצה...) וממתינים לאוטובוס שיקח אותנו בנסיעה של 6 שעות לפרווזה. בנסיעה יש הפסקה קטנה לגלידה בתחנת דלק ב אנטי-ריו אחרי כ 3 שעות (אחרי המעבר על גשר ריו(.

כאשר התברר שההגעה לפרווזה נעשית דרך אקטיו (ליד אקטיו מרינה) אנחנו מבקשים מהנהג שיוריד אותנו בדרך (קרוב ככול האפשר למרינה) הנהג מסכים ואנחנו יורדים לפני הכניסה למעבר התעלה (זו שעוברת מתחת למים בין אקטיו לפרווזה). הליכה של 25 דקות עם כל הציוד עד למרינה היתה אתגרית למדי, אבל 5 גברים חסונים הצליחו לעמוד במשימה.

אחרי מנוחה קצרה התחלנו בבדיקה של הסירה, סידור של המפרשים, נקיונות והכנות כלליות לקראת ירידה למים. ב 9 בערב יצאנו לארוחה מפנקת בטברנה שרחוקה כ 100 מטר מהכניסה למספנה. המסעדה היתה מלאה כך שבקושי מצאנו שולחן ל 5. אבל שירות מהיר אדיב ואוכל טוב...

אחרי מקלחת במרינה\מספנה, עייפים אבל שבעים הלכנו לישון בגובה 3 מטר מעל הקרקע בסירה שנמצאת על הקלונסאות.

6/2/2011          יום חמישי - הורדה של הסירה למים ויום בפרווזה

            בבוקר קמנו להמשך ההכנות של הסירה (פרינסס ניילי) לירידה למים. שקשוקה לארוחת הבוקר ואחריה איל יצא לסיום חשבון מול המרינה, מטלה מאתגרת כאשר מדובר מכלול של תיקונים שלא כולם הסתיימו בהצלחה מלאה. בהורדה של הסירה התנהגנו כמו צוות עיתונאים מיומן, וידאו וסטילס מכל הכיוונים משלב ההרמה של הסירה על הטרקטור המשוכלל ועד ההשקה למים. עוד מעט הכנות לקראת המעבר לצידו השני של המפרץ (למרינה של פרווזה) ואנחנו מתחילים את השייט.

בפרווזה המשכנו להכין את הסירה, ולקנות מצרכים לקראת האפשרות ש 3 ימים אנחנו נהיה במעגנים ללא סופר-מרקט. עיקר סימני השאלה היו בחשבון מול בעל החנות הימית בפרווזה, שהוא גם מבצע תיקונים. פטריק הגיע לנסות ולתקן את מה שלא הצליח ב 6 חודשי ההספנה, אבל ללא הצלחה. אבל מכיוון שמדובר היה באטימת חלונות שטיפטפו הוחלט לוותר ולצאת. הבעיה היתה שההחלטה על כך נלקחה ב 2 בצהריים כאשר שתי מטלות לא הסתימו - לא קבלנו את הטרנזיט-לוג מהראשויות ולא מילאנו דלק. מכיוון שמשרדי הנמל נסגרים ב 2 בצהריים דחינו את היציאה ליום שישי בבוקר. קו החוף של העיר פרווזה מקסים, יש בו לא מעט מקומות עגינה (מרינות יווניות)  המון יכטות, חוף רחצה קטן והמון חנויות צבעוניות, בלילה קצת מעיב על כל היופי הזה הביוב שמדיף ריח רע. בלילה חלק מבתי הקפה הופכים למועדונים. קצת רועש למי שלא עייף מספיק...

6/3/2011          יום שישי - יוצאים לים למערה ועגינה במפרץ דרום מזרחית לפרגה.

            קמים בבוקר עם המתנה לפקידי המעגן ולמילוי הדלק, עוד השלמות אחרונות של קניות לקראת הפרידה הקצרה מהציויליזציה וסוף סוף יוצאים לים. בשלב ראשוני על מנוע, דרך ה"תעלה" (אזור חפור עמוק מסביבתו שמאפשר כניסה ויציאה בטוחה מהחפה ממעגנות פרווזה ואקטיו... אחרי כשעה הרוח עולה ואנחנו מרימים מפרשים ופרינסס ניילי נותנת לנו שייט שקט מהיר ומהנה.

אנחנו שטים כ 30 מייל לכיוון צפון מערב, מגרדים חוף ירוק וצוקי עד שאנחנו מגיעים לקרבת פרגה. בזכות מזג האויר הטוב והרצון לצלם את הסירה בפעולה אנחנו מורידים את אורן (מצוייד במצלמה) לדינגי. אנחנו מסתובבים מסביבו כמו קרישים מסביב לטרף מחייכים ושותים בירות (נו מה לא עושים בשביל תמונה טובה...).

למפרץ אנחנו מתקרבים באיטיות, מחפשים את המערה. אחרי לא מעט "כמעט" אנחנו מוצאים אותה ועוגנים במרכז המפרץ כ 200 מטר מהמערה ו 100 מטר מהחוף של המפרץ. מיד אחרי שהעוגן תופש אנחנו יוצאים עם הדינגי והקיאק לבקר במערה. בתוך המערה (כ 25 מטר שבסוף כבר חשוך וצריך פנס) ישנה קרירות בגלל הקירות הרטובים וריח של צואת עטלפים שנמצאים בה בעשרות או מאות. מערה מרשימה למדי והדרך עם הדינגי והקיאק גם היא יפה בצמוד לצוק שלרגליו שברי מפולות סלעים שיוצרות במים שוניות רבות. בהמשך היום אנחנו שוחים מתקלחים ואוכלים ארוחת ערב (קציצות בקר סלט וצ'יפס) כמובן גם בירות, וודקה וניל עם מיץ תפוזים - ויילה לישון... אבל מתברר שיש 2 הפרעות לעניין אחת שלילית זו היתושים והשניה חיובית היא המוזיקה היוונית הבוקעת מהמלון אשר בחוף של המפרץ. ההרים המקיפים את המפרץ נותנים למוזיקה הד עם הרגשה שאנחנו באמצע אמפיתאטרון ענק. והזמרים שרים בשבילינו. המוזיקה ממשיכה עד לאור ראשון - היוונים האלה יודעים לעשות "גוד טיים" אבל חלקינו ישנים הרבה לפני שהמוזיקה נגמרת

6/4/2011          יום שבת - פקסי

            בבוקר אנחנו מתעוררים די מאוחר ובמפרץ אין כמעט רוח. אנחנו אוכלים גרנולה מעשי ידי איילת,  אישתו של אורן, עם יוגורט יווני ויוצאים להמשיך ולסרוק את שכיות החמדה במפרץ. חוף יפה עם אבנים קטנות שהים עיגל ושייף כבר אלפי שנים, מצוקים, מעט מאד דגים ו- כוכב ים אחד שזכה להרבה תמונות... אחרי עוד כמה השתובבויות ** (** עבר צנזורה - "הסירה של נוגה") שחיה, מקלחת... יוצאים שוב לשוט לעבר האי פקסי. שוב ים שקט ורוח טובה והפרינסס ניילי יודעת איך לגרום לנו לחייך... בדרך גם אנחנו מספיקים לאכול ספגטי עם עוף ברוטב עגבניות וסלט. העגינה בפקסי אחרי הכניסה דרך התעלה (מרכז האי בצד המזרחי) העגינה מתנהלת כרגיל עד שבורג סורר במנגנון העוגן מחליט להתפרק וליפול למים. למזלנו יש בורג דומה בסירה ואנחנו מחזירים את מנגנון העוגן לפעילות.

עוד קצת קניות ומילוי מים ממיכלית קטנה שמגיעה לקרבת הסירה ואנחנו רגועים ומוכנים לעוד ערב של אוכל ואלכוהול. בערב אנחנו מטיילים בקו החוף, מדברים על אפשרויות הנדל"ן הגלומות בו, ומסימים בארוחת דגים (לפחות חלקנו) במסעדה יוקרתית. אחרי שעיכלנו את הארוחה, אנחנו חוזרים לסירה ללגום קצת אלכוהול ולחסל את הגלידה שהכנו מבעוד מועד. עייפים ומרוצים אנחנו נכנסים לישון.

את אלבום התמונות של כל ההפלגה ניתן למצוא ב: 

PrincessNayeli20110601_Preveza_Corfu

Starting to feel the spring

The spring is getting closer and we're starting to think of the next season.
No plans, yet. The boat is still on dry dock at the Aktio boat yard, soaked with rain.
The port side window has been repositioned with new sealing and hopefully the starboard side will be done as well before the spring. The rudder still needs to be fixed and the sails are waiting in dry storage.

Hopefully we'll be able to sail up to Montenegro and maybe even Albania.

Eyal

Fiskardo to Preveza, via Meganissi

We entered the quiet and beautiful port of Fiscardo early afternoon to find a sleepy, end of season town. We dropped anchor and settled comfortably near the famous Tassia restaurant, where Clinton and even Shimon Peres had dinner. It was a quit evening and we were happy with our central location. On the first bay (of two) on the entrance to Fiscardo we spotted a cave that needed exploring. We took the kayak and rowed over there. The innocent opening hid a net of tunnels that was interconnected and we dared not walk in more than 150 meters into this grave-darkness with our flashlight. Background information on that cave needs to be retrieved...
We had a great Friday night dinner with kiddush, freshly-Roy-baked Challa and all. We had coffee at the caffee opposite the boat and set to go to sleep when the eastern wind started to rise. we took a hike and by the time we were back, it was a real wind and we took the boat a couple of meters away from the quay.
All the ship owners and crews were now on board looking at the wind and neighboring boats. It was towards midnight that boats started to drift to the quay. Some just putting fenders between stern and quay, others shortening anchor or going out to drop it again. The wind was now 15 knots with gusts of 25 knots. boats were moving around and the slippery bottom of the bay made a few boats go out to reposition. Some were next to us, leaving us awake in the freezing wind till 3 am.... then, when got to bed, another boat came, with a Spanish crew that kept us awake for another half an hour...
On the next morning, still windy, we set sails through the canal between Ithaca and Cephalonia, towards the next island - Meganissi.
Meganissi is an island with lots of small bays. It also has beautiful cliffs spotted with caves. We sent a search team to the caves and meanwhile hoisted full sails for the search team to take photos of... We then went past the marina of Spartachori and then past that of Vathi, into a magical small bay, exactly the size of Princess Nayeli.
We dropped anchor and tied ourselves to the old olive tree on shore. There we spent a few moments relaxing on the chair a fisherman left. After a quiet night we spent the day in that bay, running, fishing, swimming, kayaking and relaxing.
Around noon we had some fresh baked pitta bread for breakfast and headed to our last stop - Preveza. On the way we crossed the canal of Lefkas - crossing the swamp area and eventually the bridge that opens every round hour, turning Levkas from a part of the land into an island.
We sailed through another canal into the sea of amvrakikos. We tied long side to the pier in Preveza, opposite cafe Restia, near the hose and started washing the boat, dinghy, kayak etc.
The next day was rainy and windy - a true winter day to finish the campari (second bottle) and get ready to leave.

Dan Goldstaub


As usual, the photo album of this post can be found at:

princess_nayeli_2010_10_zakinthos_to_preveza

Argostoli to Sami

We found Argostoli to be a nice city with real local life besides tourism. A lot of small local shops and many nice people, a lot of them don't really speak English.
We sailed out of Argostoli in a variable wind for 0-15 kts from all directions. At some point the wind stabilized for maybe an hour where we could sail nicely, till we saw the white caps coming against us from the East. We dropped all the sails and wait a couple of minutes till it got to us. It started with about 25kts but dropped relatively quickly to around 17 kts. After getting close to the south cape of Kefalonia we've put up some sails (about 1/2 capacity) and went nicely, close hauled past the cape. We could then continue with full sails, side wind doing up to 10.5 kts speed with Oren at the helm!
We entered the small harbor of Poros a little after the cape but it wasn't deep enough near the quay for us so we left and sailed to Sami. We entered at night into the port. Entry and anchoring was very easy, though at night, to this port we know so well.

Unfortunately, no fish today...

I added today's pictures to the trip's album:

princess_nayeli_2010_10_zakinthos_to_preveza

Zakinthos and Argostoli

Today, on our first sailing day, we covered almost every aspect of a successful cruise.
We tested the new kayak for the first time, this was great fun.
We had a lovely swim in the blue caves and even found one cave that was really blue.
Then we caught a fish. The biggest Sparos I've ever seen.
Getting closer to Argostoli, we had a heavy rain with a squall of 30 kts on our head.
Then we entered the port of Argostoli and guess who took our mooring lines? Rod Heikell and his wife Lu. We spent a lovely evening on Princess Nayeli with them while it was pouring with thunderstorms outside.

Today's pictures:

princess_nayeli_2010_10_zakinthos_to_greece

Zakinthos with the Steinbergs

Zakinthos island was our finale, and what a finale it was.
This island is really beautiful. The Steinbergs rejoined us after taking a day off on a tour to Olympia while we sailed to Keri bay on the South tip of Zakinthos.
Then we motored to one of the most famous beaches in Greece - Wreck Bay. Most of the pictures attached to this post are from this super special bay. It surpasses in beauty the thousands of pictures that were taken there (including ours...). The huge cliffs, the florescent light blue water, the white sand, and the sunken ship also adds to it.
Passing through the blue caves we stopped for the night at Agios Nikolaos. There's a very nice family with their son, Dimitri, that runs a restaurant, a gas station, supplies water and electricity and in day time doing cruises to the blue caves. We had a few slices of the 35kg tuna fish he caught that day. The only problem was that East wind started and some swell made its way into this natural bay and we were pitching heavily all night... Other than that it's a great place to stay. The following day, after not being able to really visit the caves due to the East wind, we went back to Agios Nikolaos and then while searching for a swimming spot behind the island we found a charming little beach where we could anchor no more than 30m from the beach with very calm, crystal clear water. When you swim back from the boat, you'd see her rudder dozens of meters away. This was an amazing, unexpected last swim for the family in Greece.
Then, going back to Zakinthos town, our last leg with the family, we had a chance to put on the spinnaker and sail quietly and nicely into the sunset over Zakinthos. This is what I call a finale!

Yael, Noga and Yasmin, and the Steinbergs flew back home, left me here waiting for the crew to join me tomorrow. We're going to sail Princess Nayeli back to Preveza to be wintered.

And some great pictures of Zakinthos:

princess_nayeli_2010_09_zakinthos